הפגישה הנפרדת התחילה כמו כל פגישה נפרדת סטנדרטית, כשאנחנו מסבירות שמדובר במרחב פרטי, הנהנה מחיסיון ובהזמנה שלנו לא' (שם בדוי) לדבר בפתיחות, לספר על עצמה בהרחבה, על מה חשוב לה, כולל פרטים שחשובים לה שייאמרו אבל לא היתה רוצה שיעברו לס' (שם בדוי), "הצד השני". עיניה של א' התמלאו דמעות כבר בהתחלה. המשפט שבחרה לפתוח בו היה: "חשוב לי קודם כל להגיד, שאני לא מבינה כלום בכסף". היא המשיכה ואמרה, שהיא עובדת ומכניסה משכורת יפה, אבל אפילו אין לה מושג כמה בדיוק היא מרוויחה. מעולם לא היתה לה סיסמא לאפליקציה...

א' ו-ג' (שמות בדויים) ישבו מולנו בחדר הגישור מכונסים בתוך עצמם. הכאב והעצב ניבטו מתוך העיניים של שניהם, הם דיברו בפגישת ההיכרות ובפגישות הנפרדות על תחושת החמצה גדולה, על תסכול ועל בדידות. כשהתחלנו להיכנס לשיח על הנושא הראשון מבין שלושת נושאי הליבה של גישור גירושין, הלא הוא הנושא החשוב של האחריות ההורית, הם חזרו כמו מנטרה על המשפט, שאם רק היו יודעים שאפשר להתנהל ככה בתוך הנישואין, אז קרוב לוודאי שהם לא היו מגיעים אלינו לטובת גיבוש הסכמות לגירושין. כשאנחנו מדברות עם המגושרים שלנו על האחריות...

אבא שלי הלך לעולמו לפני כשלוש וחצי שנים. אני זוכרת עד כמה היתה קשה ההתמודדות עם כל סיטואציה שקשורה גם אליו, שמתרחשת בפעם הראשונה, בלעדיו. היות והחגים מהווים נקודת ציון מאד משמעותית בהיבט המשפחתי, חסרונו בראש השנה הראשון שחגגנו בלעדיו חקוק היטב בזיכרוני. אני לא הראשונה שעורכת השוואה בין שכול ואובדן לבין משבר גירושין. גם בפרידה ובמעבר לחיים של משפחה בשני בתים ההתמודדות בתקופה של החגים מאד לא פשוטה, understatement. ישנם לא מעט זוגות שמגיעים לקליניקה שלנו שמערכת היחסים ביניהם טובה וחיובית ושטובת...